שפת עם ושפת אם - איך מפגישים ביניהן?

על "בראשית ברא" – בנימה אישית

אפשר להניח שאין בית בישראל ללא ספר תנ"ך. אך בכמה מהם פותחים את ספר הספרים וקוראים בו עם הילדים? ההתרחקות מן התנ"ך נובעת בין השאר מן הפער ההולך וגדל בין שפת היומיום לשפת המקרא. המיזם תורה אורה יצא לדרך מתוך רצון לקרב ילדים ומבוגרים מכל מגזרי החברה, אל התנ"ך, בשפת המקור! כמי שקשובה שנים רבות לילדים רכים וכותבת עבורם, אני מתפעלת מכישרונם של פעוטות לרכוש שפה, ואפילו מספר שפות בו זמנית. שפת המקרא עשוייה להיות אחת מאלה, אם ייחשפו אליה באופן ובזמן הנכון.



מבלי שרובנו נותנים על כך את הדעת, ילדים מגיל רך ביותר משקיעים מאמצים עצומים ובלתי פוסקים גם לרכישת קריאה! מי לא מכיר את המחזה של בן השנה היושב עם ספר על ברכיו, מעלעל וממלמל. אילו יכול היה להשיב לשאלתנו: "מה אתה עושה?" היה בוודאי מכריז בגאווה: "אני קורא!" ילדים שואפים לרכוש קריאה, ממש כפי שהם רוכשים דיבור, בכוחות עצמם, בדרכם ובזמן שהם קבעו כמתאים להם. זו הסיבה, שמינקות ועד כתות ראשונות, הם נמשכים במיוחד לספרים עם מלל מועט ועם איור ברור ותומך. בספרים כאלה מובטחת להם הצלחה ב"קריאה" זמן רב לפני שהם לומדים את אותיות האלף־בית.    

במיזם "תורה אורה" חיפשתי דרך להפגיש ילדים בגיל המתאים ביותר לרכישת מיומנויות השפה - עם סיפורי המקרא ועם שפת התנ"ך על מנת להפוך אותם לחלק טבעי מן הילדות, ל"גירסא דינקותא".
מדוע הסיפור הפותח את התנ"ך, נכון כל כך עבור ילד רך? בסיפור בריאת העולם, ממש כמו בחייו של הילד הלומד את העולם: נברא המרחב, נברא הזמן, נברא האדם, נבראת השפה, נבראת התרבות. על כן הוא סיפור משמעותי כל כך עבור ילדים צעירים ושובה את ליבם.




בספר בראשית ברא ביקשתי להציע לילדים החל מגיל רך, חוויה ספרותית ייחודית שתאפשר להם להיות שותפים לבריאה ושותפים לקריאה. העובדה שבגיל הרך הורים וילדים קוראים יחד את אותם הספרים, חיזקה את אמונתי בדרך זו, אשר מחייבת שיתוף פעולה בין ילד ומבוגר. מן המקורות שלנו עולה גישה חינוכית נאורה שיש לה ביטוי כבר בתנ"ך, וניתן למצות אותה במשפט: "חנוך לנער על פי דרכו." את הגישה החינוכית העתיקה והחדשנית הזאת ביקשתי ליישם בספר, וברוחה להפגיש ילדים והורים עם ספר הספרים. (הרחבה על כך בדפי ההסבר וההנחייה בסוף הספר) למעלה מעשרים שנה נמשכה הכנת הספר בראשית ברא. אנשים נפלאים הצטרפו אליי בדרך, בזכותם ובעזרתם הברוכה הוא התגשם. (שמותיהם בשער ובדף התודות בסוף הספר.)

אמר הרבי מרוזין: "זוהי עבודת האדם כל ימיו, להפוך את החומר לצורה, לזכך את הגוף ולהכניס את האור אל החושך, עד שהחושך עצמו יאיר, ולא יהיה עוד שום פירוד בין שניהם. כמו שכתוב: 'ויהי ערב ויהי בוקר – יום אחד." מרטין בובר, "האור הגנוז"


מיריק שניר